שימוש במקרר בשבת

הרב יניב חניא
כדשבטתשעח09/02/2018

תגיות:מקרר בשבת הלכות שבת אלקטרוניקה

שאלה:

שלום, קניתי מקרר של חברת בוש, ללא התקן שבת, אמרו לי בחברה שאפשר לשים מגנטים לנטרל את התאורה אבל שמעתי שיש חיישנים דיגיטליים שמופעלים כל הזמן, שמעתי שיש התקן של משמרת השבת האם חובה/ראוי להתקין את זה? נ.ב הם אומרים שיש להם התקן שמופעל אוטומטית ל 40 שנה ומונע שכחה, אבל זה עולה 600 ש"ח האם זה בכלל הוצאות שבת להוציא על זה סכום כזה גדול? תודה רבה

תשובה:

אכן יש בעיה של חיישנים. חייבים לקחת את זה בחשבון. כיום האור הוא פחות הבעיה לעומת החיישנים, המנועים וכדומה.

לכן באמת צריך את הפתרון של משמרת השבת. 600 ש"ח לארבעים שנה לא נשמע לי נורא. זה בודאי נחשב הוצאות שבת

תשובות נוספות בנושא-

הכנה מקודש לחול
את/ה בהחלט צודק/ת. זה אסור משום הכנה מקודש לחול. צריך לומר לה שזה אסור ואז אם היא תחליט להוציא בעצמה, זה עניין שלה, אבל לך אסור בכל מקרה. לא צריך ל"הוכיח" אותה שזה אסור, פשוט להסביר את הבעיה, להגיד שזו הכנה וזהו...

קדיש

אני סבור שלא, כלומר- לכל הדעות צריך לשמוע ולהקשיב לחזן בזמן אמירת הקדיש ולא לשיר איתו.

בריאת העולם
נו, זו שאלה קלאסית שבה התשובה בגוף השאלה. את כמובן צודקת ומכאן צריך ללמוד על אופי הבריאה של היום השני שהקב"ה לא רצה לסיים אותה ביום שני אלא ביום שלישי, זה יסוד להמון מחשבות על המים המפרידים שנבראו ביום השני (על המחלוקת שנבראה באותו יום, לפי חכמים), כלומר- השאלה שלך היא מצויינת והיא צריכה להיות פתיחה לתשובות מצויינות על אופי הבריאה.

חברה בגיל צעיר
עניתי על השאלה כבר לפחות פעמיים, האם לא קבלת את המייל? בגלל שהתשובה חסויה, חייבים את המייל כדי לפתוח את התשובה.

הסרת קעקוע בלייזר
בשלב ראשון השאלה שלך מזכירה סיפור מדהים ששמעתי פעם מהרב גולדוויכט וסיפרתי אותו אלפי פעמים-
"הרב גולדוויכט סיפר שהוא היה פעם במקווה בירושלים וראה יהודי נשוא פנים ומכובד, אוחז כל זמן המקלחת בכתפו השמאלית. הרב גולדוויכט סיפר שהוא הסיק שהיהודי סובל מאוד מכתפו, עד כדי כך שהוא לא יכול לעזוב אותה לצורך מקלחת!!! והנה, כאשר היהודי נכנס למים, הוא הסיר את ידו לצורך אחיזה במעקה, ונתבררה סיבת העניין- היתה לו כתובת קעקע גדולה על כתף שמאל. ניכר היה על היהודי שהוא מאוד מתבייש בכתובת ובמה שהיא סיפרה על עברו... ואז, עלה מן המים יהודי אחר, מבוגר, ובמבט אחד קלט את הבושה העמוקה של היורד במדרגות. "אל תדאג", הוא אמר לו, "גם לי יש". והוא הראה לו את המספר שהנאצים רשמו בקעקע על זרועו. "אתה יודע", הוא המשיך, גם אני הייתי פעם בעולם שממנו חשבתי שלא אצא, ושם, אנשים שהאמינו שלא אצא משם לעולם קעקעו את זרועי. והנה, יצאתי, ואני כאן, בעולם אחר ברובע היהודי". הוא הסתכל ביהודי החוזר בתשובה והוסיף: "גם אתה חשבת שלא תצא מהעולם שהיית בו וקעקעת את עצמך לאות... ויצאת."

הקעקועים הם אכן סימן לעולם אחר שבאנו ממנו, סימן לשעבוד שלנו לערכים של העולם "ההוא" ולכך שאנחנו חלק ממנו... ולכן לחוזרים בתשובה רבים יש אינטרס ורצון עז להסיר את הקעקועים, הן בגלל שזו עבירה מהתורה לעשות קעקוע, וזו עבירה ש"נשארת", ותמיד שם. ומצד שני גם כסימן חברתי לשינוי הגדול שהם עברו.
במשך שנים ארוכות זו היתה בעיה טכנית לא פשוטה, כי הסרת קעקוע היא משימה לא קלה בכלל... (אני זוכר מישהו מצפת שניסה בהרבה דרכים להסיר את הקעקועים שהיו לו... ולא הצליח, עד שבסוף הוא שרף את הזרועות... סיפור קשה שמראה כמה זה היה חשוב לו להוריד...). אולם בימינו נדמה שהטכנולוגיה נרתמה לטובת העניין וכיום "די קל" להסיר קעקועים בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו לייזר. כיום הסרת הקעקוע די דומה לביקור אצל רופא, קובעים תור, ובעזרת לייזר מסירים את הסימן מהגוף.

כך שאני חושב שזה לא רק אפשרי להסיר אלא אפילו רצוי וחשוב. זה חלק מהשינוי הגדול בחיים שכולנו רוצים לעשות ולשפר.

מבחינה מעשית- אני אפילו מכיר מרפאה כאן בצפת שעושה את זה בנעימות גדולה וללא בעיות מיוחדות... ניתן להירשם בקלות, לבוא ולגמור עם זה בקלות. אני מצרף קישור למכון להסרת קעקועים בלייזר.

בהצלחה ובברכות על האומץ!

חומריות
טוב, זו שאלה מאוד מאוד מורכבת עם המון פנים ושלבים ועומקים. גם הצד המעשי שלה לא מוכרח, כי יש המון גוונים לחברות ויש חברות שצריך לשמור איתן על קשר ויש שלא וכדומה...

בכל מקרה אני אנסה לעמוד על כמה עקרונות-
1) בתהליכים שעובר אדם, כל אדם, יש ת מיד תנועה של מטולטלת, נניח אדם שהיה חומרני, או אפילו מאוד חומרני, והוא עכשיו מתחיל להתקרב לדת, או למשהו רוחני... הרי שהוא צריך בשלב ראשון להיות בקצה הרחוק השני. אחר כך הוא חוזר לאט לאט לאמצע. הרמב"ם מביא את זה לגבי כל המידות. נניח שאדם קמצן מאוד, הרי שכדי להפוך לנדיב בשלב ראשון הוא צריך להיות מאוד קיצוני, כך הוא מתקן את הקמצנות... ואז הוא חוזר לאמצע. אני מניח שכך גם איתך, ההתקרבות שלך לרוחניות גורמת בהכרח לזה שתמאסי בחמוריות וזה טוב וזה הגיוני וזה נועד לתקן משהו שהיה לא בריא. התהליך שאת מתארת הוא מאוד מוכר- הרבה חוזרים בתשובה, נניח, מוותרים על העבודה שלהם ועוד... אז אצלך זה בקטן, כי את נערה ואת כבר מכירה את הדת וכדומה... אבל גם אצלך זה תהליך. בסופו של דבר תמצאי מקום גם לחומר.
ב) היהדות, בניגוד להרבה דתות בעולם, איננה מואסת בחומריות... היא מכבדת אותה, היא רואה בה כלי שנועד לשרת את הקודש, אבל לא משהו מאוס. זה ככל הנראה פירוש מאמר חז"ל שהמשיח יבוא על חמור, הכוונה היא שהמלך המשיח ידע איך לנצל ולשעבד את החומריות.
ג) אין ספק שבימינו יש המון המון חומריות, חומריות מטורפת שהורסת כל חלקה טובה ולכן בימינו גם מי ש"ממוצע", נחשב פעמים רבות לחריג. זה ככל הנראה כוונת הכתוב בשיר השירים אם יתן איש את כל המון ביתו באהבה בוז יבוזו לו... אבל אין ספק שהחומריות, חוסר הצניעות וההתמכרות למין בימינו הם כאלה שכל מי שמוותר על זה מעט בשביל הרוח- נחשב לחריג ושונה. אבל אני יכול לומר לך מניסיון של מי שעונה על אלפי ואלפי שאלות כאלו בשנים האחרונות שזה לא אומר כלום על האושר של בני האדם. החומר לא מביא אושר.
ד) לגבי הקשר עם החברות, אני עברתי חוויה דומה. למדתי בתיכון דתי רגיל, והחברים הפכו ללא דתיים בגיל התיכון (היום רובם הגדול חזר שוב בתשובה, מלבד בודדים), והיתה תקופה ארוכה שבה הרגשתי בדידות גדולה. הרגשתי שמצד אחד איבדתי חברים כי הלכתי לישיבות וכדומה... ומצד שני שהעולם החדש לא קיבל אותי, בעיקר בגלל שאני ספרדי ועולם הישיבות הציוני דתי הוא אשכנזי ברובו. היה לי מאוד קשה והאמת היא שעד היום אני מרגיש שאני משלם מחיר. אבל דווקא עם החברים הותיקים מהילדות העניינים הסתדרו. אנחנו היום חברים טובים, כולל עם מי שהלך מאוד רחוק עם החילוניות ונהיה ממש רחוק מהדת. אבל אנחנו שומרים על קשר ואני מרגיש שאין יותר מתחים. זה נכון שזה לא כמו שזה היה פעם, אבל אני חושב שאצל אף אחד זה לא כמו פעם, לא משנה מה התהליך שהוא עבר. לכן העצה שלי היא שתבחרי חברות שאיתן זה יכול להמשיך... מי שלגמרי שקועה בחומר ובבנים ובקשר הגופני... ככל הנראה לא מתאימה לך עכשיו. אבל אני בטוח שניתן למצוא בנות שהן באמצע ושניתן להשמור איתן על קשר עמוק לאורך זמן.

עוד תוכן בשורש